בלוג

כאן אשתף אתכם בהגיגים, לבטים, דיאלוגים פנימיים… התמודדות עם פיתויים וגם ברעיונות המנחים אותי בחיים על פי שיטת קינגסטון.
אתם מוזמנים לקרוא…

שלום לכם יקיריי

 

כאשר כתבתי את המאמר הנוכחי הייתי עם כתף פגועה.

במהלך שיעור ריקוד ולקראת הופעה, עברתי (באופן לא אחראי)

את גבולות היכולת שלי ומפרק הכתף שלי נדלק.
נראה היה כי לא אוכל להופיע.

לאחר מספר ימי מנוחה מצאתי רעיון:

קשרתי את כתפי כך שלא תוכל לזוז והשתמשתי במגבלה שלי כדי ליצור
ריקוד שבמרכזו הרעיון כיצד מגבלות יכולות דווקא להרחיב את גבולותינו.
(אך על כך אכתוב בהרחבה בעתיד.)

 

וכך גם נולד המאמר הבא: פעילות גופנית? כמה? למה? ומתי ?

 

פעילות גופנית חשובה לגופינו, עובדה ידועה! נכון?
אנו יודעים זאת מאז השתתפנו בשיעורי ההתעמלות בבית הספר
העממי  אך לא תמיד התעכבנו להבין באמת מה המשמעות של
הפעילות הזו לגופינו לטוב ולרע.
העובדה הכל כך נדושה נשחקה והפכה שקופה, והחיים
הפכו לתזזיתיים ברמת המנטלית, ולפסיביים ברמה הפיסית.
לעיתים אנו מרגישים אשמים בפסיביות שלנו, אך לרוב איננו

מתעכבים להבין את המשמעות של פעילות גופנית בחיינו,
ולהפכה לתובנה ממריצה. בלהט היומיום היא נשכחת,
נדחקת לקרן זווית ומחכה לזמנים מתאימים יותר…
לכשיהיה לנו כוח..נוח…יכולת… או אפשרות כלכלית.

לעיתים כאשר גוברים עלינו רגשי האשמה אנו בוחרים בפעילות
כזו או אחרת, אך לא תמיד מהשקולים הנכונים. לעיתים קרובות
הבחירה נעשית מטעמי נוחות, או כתמריץ לדיאטה,או מתוך רצון
להיות חלק מטרנד עכשווי כלשהו.
רק לעיתים נדירות אנו בוחרים את הפעילות שלנו מתוך התייחסות
נכונה לגוף, או מתוך הבנת הצרכים הגופניים.

 

בהוראות היצרן שלנו נרשם שאנו אמורים להיות בתנועה מתמדת,

לעבוד עבודת כפיים, לעבור כברת דרך בין כפר לכפר, לכבס בנהר
את בגדינו ולצוד ביער את מזוננו.

אך מאחר וארגנו לעצמנו חיי נוחות ספונים בחדרים ממוזגים,

רובינו שכחנו עבודת כפיים או הליכה רגלית מהי, וכך במקום שהתנועה
תהיה חלק ממעשה החיים ,הפכנו אותה לבילוי לשעות פנאי

והמצאנו את מכוני הכושר על אביזריהם,כדי לתת מרחב תנועה
ליושבים מול מחשבים, לנוסעים במכוניות ולעולים במעליות .

אך פעילות גופנית הנעשית במכוני כושר לא תמיד מתחשבת
בצרכי הגוף.

 

גופינו מיועד לגמוע קילומטרים, הריאות אמורות לנשום אוויר צח
ובאופן הזה להכניס חמצן נקי לזרם הדם ולכל תא בגוף
(פעולה בעלת משמעות גם לתהליך המטבולי.)

העין אמורה לראות את הנוף המתחלף והמוח אמור להגיב למה
שרואה העין.

הליכה מדומה שהיא דריכה על המקום, באולם ממוזג, כשהעיניים
נעוצות במסך טלוויזיה או מעיינות בעיתון מעוותת ומשבשת את הקשר
בין כל הפעולות הללו, וכמובן שאינה מאפשרת החדרת חמצן
מאיכות טובה.

 

ובכל זאת מכיוון שאלה הם חיינו, מהי פעילות גופנית נכונה?

 

השלד בנוי מפרקים ומוקף שרירים.
כדי לשמור על גמישות המפרקים עלינו לחזק,להאריך ולהגמיש
את השרירים המקיפים אותם.
זקיפות קומה אינה רק משאת יופי היא הכרחית לבריאות התקינה
של כל האברים הפנימיים בגופינו.

כאשר מצב השרירים רפוס וכל מערכת השלד אינה מוחזקת,
האברים הפנימיים והמערכות הפנימיות אינן מתפקדות כראוי:

הריאות נדחסות, שאיפת האוויר שטחית, חמצן אינו מגיע לדם ולתאים
באופן ההכרחי לפעילות מטבולית תקינה וכל תא ותא בגופינו סובל .

כאשר שרירי הבטן וריצפת האגן חלשים, אברי העיכול ואברי הרבייה
נמצאים ברפיון ועל כן אנחנו עלולים לסבול מבעיות עיכול ופיריון.

.

כבר לפני 600 שנה דיבר הרמב"ם על הפעילות הגופנית וחשיבותה .

ואלה היו דבריו:

"אומנם מיני תנועות הגוף רבות, והיותר טוב, הוא צחוק בכדור קטן
וטיול במקום גלוי או בשמש בחורף..
אבל התעמלות הכבד והתנועה יותר מין הראוי,מייבש מאוד הגוף
ומתיש חוזק הגידין… "

למה התכוון בדבריו?

הליכה באוויר הצח ומשחקי כדור, ולא שום מאמץ קשה במיוחד,
הם המתאימים ביותר לגוף.
דבריו אלה מיחסים חשיבות רבה גם למשחק, להנאה ולשמחה
במטרה לשמור על הבריאות התקינה.

*הליכה רגלית יומית חייבת אם כך להיות באוויר הפתוח, באזור
הנקי מפיח ככל האפשר ולכן בשעת בוקר מוקדמת.
ובקינגסטון אף אמרו, ברגליים יחפות
(בים או על משטחי דשא רטובים מטל).

כפות הרגליים היחפות יקבלו מסג' שיעודד את כל אברי הגוף
לפעילות תקינה יותר.

 

*זמן ההליכה הרצוי הוא 60 -40 דקות .

 

הנזק מפעילות מועצמת כמו לדוגמא: ריצות ארוכות, או ספינינג
אינו רק נזק לגידים ולשרירים כפי שאומר הרמב"ם,
אלא אף מתיש את כוח החיים ומדלדל את כוחה של בלוטת האדרנל
ומערכת החיסון.

 

מלבד ההליכה היומית, כדאי לעשות פעמיים בשבוע בשעות היום
פעילות מתונה המאריכה מחזקת ומגמישה שרירים וממפרקים.

לדוגמא:* יוגה מתונה, *פילאטיס , *פלדנקרייז

 

וכמובן תמיד רצוי לרקוד בהנאה…. ובזהירות….
(כן גם אני לפעמים מגזימה ומשלמת מחיר).

 

נפש בריאה בגוף בריא מתוחזק וחזק.

 

שבת שלום

שבוע מקסים

וחג שמח

אניבאר

שלום לכולם!

 

והפעם אני רוצה לדבר על  חשיבותה של שנת הלילה לאיזון וריפוי הגוף.

 

כדי לקיים את אנרגית החיים עלינו לקבלה משני מקורות:
מזונות מלאים  ושינה איכותית.

 

לכאורה זה ברור….

 

זמן השינה מהווה חלק נכבד מחיינו, והרגלי השינה נרכשים
כמו הרגלי התזונה והופכים להיות דפוסי חיים.

ישנם "טיפוסי הלילה" בשבילם זמן השינה הוא בזבוז זמן החיים
והם ממשיכים את שעות הפעילות  אל תוך השעות הקטנות.

לעומתם אוהבי היום,בשבילם הלילה נועד אך ורק לשינה.

ויש החייבים,אבל מוכרחים, לעשות פסק-זמן במהלך היום
ולישון "שנת –יופי" בלעדיה אינם מתפקדים.

 

למעשה הלילה לא נועד לעבודה, או בילויים.

 

שנת הלילה נועדה לצורך מנוחה שתכליתה: ריפוי, חיסון ואיזון הגוף.

מערכת החיסון ממונה על תהליכי הריפוי והיא עושה את עבודתה

ביעילות ובנאמנות במהלך שנת הלילה, בעודנו נחים מפעילות פיסית,
מחשבתית, ורגשית.

 

אנו  נוהגים לקרוא לסמפטומים, מחלות ו"רצים" להיפטר מהם,

אך למעשה הסמפטומים  הללו הם ה"ססמוגרף" של גופינו-

האור האדום המהבהב, המופקד לשמור על בריאותינו מפני התפתחות
מחלות אחרות קשות וכרוניות.
סימפטומים רבים ומחלות דלקתיות מסייעים בניקוי,טיהור
ואיזון הגוף,בתנאי שלא מדכאים אותם בעזרת תרופות.

מילדות ועד בגרות,מחלותינו נגרמות בגלל עודף פסולת בדם ובתאים.
הפסולת המצטברת בגופינו היא תולדה של תזונה גרועה,תרופות,
המנעות מפעילות גופנית, זהום אוויר יציבה לקויה, מצבי משבר נפשיים
ו…..שינה מופרעת שאינה מספקת את צרכי הריפוי של הגוף.

 

אז מה קורה במהלך שנת הלילה?

 

הגוף הוא מנגנון משוכלל, חכם, מורכב ומופלא.

עם שקיעת החמה מופרש הורמון הנקרא מלטונין שתפקידו לנטרל
את הרעב ולהכניס את מערכת החיסון, לפעילות רחבת –היקף.

אילו היינו חיים בקשר עם השעון הביולוגי שלנו ומתואמים עם
חוקי הטבע היינו נמנעים מכל מזון אחרי שקיעת החמה
ומקדימים לישון, ובכך מאפשרים למערכת החיסון את השעות
ההכרחיות לעבודת הריפוי.
אלא שהחיים המודרניים שיבשו את סדרי הטבע,
ומאז הומצאו הנורה, הטלוויזיה, שעות העבודה המתארכות,
הקפה המעורר, הפיצוציות המאפשרות לחמוד ממתק,
והבילויים הליליים, איננו קשובים לעייפות ומושכים זמן עירות
בעזרת דבר מאכל  או משקה, התנהלות הגורמת לבלוטת אדרנל
מותשת ולמערכת חיסון מופרעת ובלתי מתפקדת.
הפועל היוצא:
עייפות כרונית המובילה לשימוש מוגבר במעוררים,
ולשלל סימפטומים ="מחלות" אשר "מריצים"אותנו עד מהרה
לשמוש בתרופות.
מחלות שהיו אמורות לחלוף באופן טבעי ע"י מערכת חיסון מתפקדת
היטב,תזונה קלה ושינה המותאמת לצרכי הגוף,מטופלות בתרופות
אשר משחררות אותנו באופן רגעי ממצוקה, אך מתערבות בתהליכי
הריפוי ומשפיעות לרעה בטווח הארוך ולא זו בלבד, אלא גם
מאפשרות לנו לשכוח כי האחריות לבריאות הגוף תלויה
בניהול אורח-חיים תקין ובשינה!!!!

 

 

שינה אם כך, אינה רק פסק הזמן שבין הימים,

ומזון, אינו רק מקור בילוי והנאה.

שניהם מהווים גורם נכבד ביצירת הבריאות השלמה.

 

 

כיצד להשביח את שנת הלילה?

 

• כדאי להימנע מפעילות גופנית בשעות הערב.
• כדאי להימנע מאכילת סוכר בשעות הערב.
• כדאי לאכול את ארוחת הערב לא יאוחר מהשעה 18:00
• כדאי ללכת לישון לא יאוחר מהשעה 22:30  לפחות 4-5 לילות בשבוע.
• כדאי להתקלח לפני השינה במים פושרים ומרגיעים וכך לשטוף מעליכם את עמל וטרדות היום.
• כדאי ללבוש בגדי שינה נוחים ועשויים כותנה .
• כדאי להוציא את מכשיר הטלויזיה וכל מכשיר סלולרי או אלקטרוני מתחום חדר השינה
• כדאי לעשות כמה תרגילי נשימה או מדיטציה לפני השינה.
• במקרים של נדודי שינה חמורים, מצוקה או כאב, כדאי לעשות קומפרס מותני.

 

בברכת שינה ערבה

 

שנה טובה
וגמר חתימה טובה.

שלכם

אניבאר

 

שלום לכולם !!

 

אנחנו חיים בעידן הגלובליזציה,בעידן בו תקשורת חובקת
עולם, מיידעת אותנו חדשות לבקרים על המחקרים האחרונים,
על שיטות תזונה חדשות, ועל דיאטות עדכניות.
מעטים מאיתנו באמת מעמיקים ברזי הפרטים,
רובנו מלקטים רעיונות מפה ומשם
ומוצאים עצמנו מבולבלים ואובדי עצות.

בתוך שלל הרעיונות  והדעות וודאי שמעתם לא אחת את המושג:

ניקוי גוף, או ניקוי כבד ולא אחת שאלתם את עצמכם
מה זה בעצם (לעזאזל) ניקוי גוף?

 

רבות הדעות ורבות ההמלצות…

 

כדי לנקות את הגוף יש המציעים צום,אחרים האומרים

כי אין כמו חוקנים.

אחרים טוענים ששתיית שמן זית, חליטות צמחים

או לימון בכל בוקר ינקו את הכבד.

ואחרים הגורסים שצום מיצים הוא היעיל ביותר.

אפילו על שתיית מי מלח שמעתי…

 

אז איך נדע מה באמת כדאי לעשות?

 

ראשית אבהיר מהו ניקוי.

ניקוי הוא תהליך שבו מתאפשר לגוף לשחרר פסולת

שלא נטמעה, הצבורה בדם בתאים וברקמות.

הניקוי אינו מתרחש רק בכבד, או במעי, הוא מתרחש

בכל רקמות הגוף ומשתמש לשם כך,בכל אברי הניקוי.

 

מהם אותם חומרי פסולת הצבורים ברקמות הגוף

ומהיכן הם מגיעים?

 

מאז ילדותינו אנו חווים "מחלות", ולרוב נעזרים בתרופות
כדי למגר אותן.
אנו אוכלים מזונות מעובדים מרוססים,צבועים משומרים

ורווי הורמונים.
סופגים קרינה ממסכי טלוויזיה, מחשבים,
טלפונים אלחוטיים וסלולרים.
אוכלים סוכרים ומזונות מטוגנים.

שותים קפה, תה ,משקאות ממותקים ואלכוהוליים.

נושמים אוויר מזוהם
וחיים במתח רב,
כל אלה מיצרים בגוף סביבה חומצית ומולידים מוצרי פסולת

שחלקה משתחרר וחלקו נשאר בדם, ברקמות הגוף השונות

ובמפרקים.בנוסף אנחנו מסבים לארוחות חגיגיות וליליות,
ומותחים את הימים עד השעות הקטנות של הליילה
(מה שמונע ממערכת החיסון את עבודת האיזון והריפוי

ההכרחיות לבריאות טובה.)

במצב זה, הגוף העייף ורווי הפסולת עושה מאמצים אדירים
כדי לשמור על איזון ועל סביבה פנימית נקייה.

בחוכמתו ובניסיונו לעמוד במעמסה, הוא מחפש ערוצי ניקוז
ומגייס לשם כך את כל אברי הניקוי כדי להשתחרר מכל המיותר.

זהו תהליך טבעי, מתבקש והכרחי, לשמירה על היציבות

והבריאות התקינה, והוא נקרא: תהליך ניקוי.

 

איך זה קורה בפועל?

 

מערכת העיכול מקיאה מתוכה את המיותר.

העור מפריש את הפסולת  כפריחה, פצעונים,
ובמקרים קשים יותר, אקזמה, סבוריאה או פסוריאזיס

.

העיניים מעלות הפרשה שאנו קוראים לה קורי שינה

.
הגתות והאף משחררים נזלת.

 

הריאות והגרון ליחה.

 

והצעד האחרון במאבק להוריד לחץ מרקמות הגוף הוא:
מחלות חום.

אלא שבאופן עקבי בכל פעם שאנו סובלים מתהליך ניקוי,
כלומר מסימפטום זה או אחר, אנו מאמינים (כי כך לימדו אותנו)
שזוהי מחלה שנתקפנו בה, או נדבקנו, או הצטננו,

וכי לנו אין שום אחריות לנסיבות שהובילו אליה.
ויותר מזה, אין לנו ברירה אלא לקחת תרופה
שתעצור את המחלה ותחסל את הסימפטומים.

 

אילו היינו מבינים שהמחלות האלה הכרחיות לגוף והן, הן,
תהליך הניקוי המסתורי השומר על גופינו ממחלות כרוניות,
לא היינו ממהרים לקחת תרופות כדי להפסיקן.

 

כדי שהגוף יעשה את עבודתו כדרוש, יש לאפשר לו לשחרר
את הפסולת עד תומה, ולוותר על התרופות אשר רק
מוסיפות עוד מעמסה על אברי הניקוי.

 

עכשיו כאשר אתם מבינים מהי פעולת הניקוי  ובאיזה אופן
היא באה לידי ביטוי, נשאלת השאלה איך מאפשרים לגוף
לפנות את הפסולת הישנה שהיא תולדה של אותן שנים
בהן זיהמנו את גופינו בלי דעת?

 

התשובה היא…

 

עושים תהליך ניקוי. (יזום)

ניקוי מתחיל להתרחש כאשר מתחילים להזין את הגוף
במזון מיטבי, ומנהלים אורח חיים תקין.
כאשר מקלים על מערכת העיכול את עבודת העיכול וההטמעה,
מפנים משאבים לפעולות מערכת החיסון.
או אז,מתחילים להשתחרר חומרי הפסולת מהגוף.

 

כל הצעה לתהליך ניקוי רגעי וזמני,
וכל פטנט שמאפשר לחיות עם ההרגלים הישנים והמזיקים.

יחטיאו את המטרה ולא יאפשרו ניקוי אמיתי!!!!

 

חוקנים? ינקו רק את המעיים ורק לזמן קצר שהרי
אנו ממשיכים לאכול מזון, ותפקיד מערכת העיכול
לעכל, לספוג ולשחרר פסולת,כך שלעולם יהיו חומרי פסולת
בדרכי העיכול.

 

שתית מיץ לימון חומצי? תפגע ברירית ובדפנות מערכת העיכול.

עוד לפני שהלימון יגיע לכבד ויהפוך שם לבסיס.

 

צום מיצים? יקל על הגוף אבל איך ממשיכים אחר כך?

אי אפשר לעולם לעשות צום מיצים…צריך גם לאכול..

 

צום ארוך וממושך? מזעזע את הגוף ומוציאו באופן חד מאיזון,
הנזק לפעמים עלול להיות גדול מהרווח.

 

אז מה עושים??

 

בוחרים:
שיטה טבעית שמסתמכת על תזונה תומכת,
המאפשרת לגוף קבלה של מקסימום ערכים תזונתיים
במינימום קושי למערכות הגוף?

 

שיטה אשר מאמינה ,שהמזון הוא התרופה!

 

שיטה המאמינה בצריכת מזונות נקיים ובלתי מעובדים
החל מדרך גידולם.

 

שיטה שגומלת מכל המזונות המעוררים
כמו: קפה, תה ,סוכר, ,מלח, פחמימות ריקות..כן..וגם שוקולד.

 

שיטה שתנחה אתכם להבראה ללא תרופות

ושיקויי פלא, ותיתן בידכם כלים שיאפשרו ריפוי טבעי.

 

שיטה שתנחה לשינה טובה, בשעות המתאימות לחיסון וחיזוק הגוף.

שיטה שנמנעת מצמחי מרפא (צמחי מרפא הן תרופות לכל דבר).

 

כאשר תבינו את הרעיונות העומדים בבסיס הריפוי הטבעי,
ותשמרו על כללים אלה, הגוף יגיב בתהליכי ניקוי.
הניקוי יהיה עמוק ומלווה בסימפטומים שפגשתם במהלך החיים.
(כל אחד וההיסטוריה האישית שלו.)

 

רק כך באמת יקרה ניקוי רקמות עמוק, אמיתי ורציני.

שיוביל לבריאות אמיתית וטובה יותר.

.

 

כל דרך אחרת שאינה דורשת שינוי הרגלים, ומבטיחה קצורי דרך,
היא מאכזבת ובלתי אמינה.

 

רצוי שתהליך ניקוי יעשה בהדרכה, השגחה וליווי ..

 

בברכת בריאות שלמה

ושנה טובה ומבורכת

אניבאר

שלום לכולם!!

 

עוד לא התאוששתם מנושא המלח וכבר אני שוברת מיתוס נוסף:

 

"צריך לשתות 8-12 כוסות מים ליום."

 

כך

אומר הרופא…
אומרת הדיאטנית…
אומרת הקוסמטיקאית…
אומרת חברת מי -עדן …

 

כל כך השרישו בנו את האמירה הזו עד שאנחנו מבוהלים,
ממהרים ליישם, בלי לשאול, למה בעצם??

 

לכל אחד מהממליצים סיבות משלו:

 

למה הרופא ממליץ?
כי אנחנו צרכני תרופות ומזון מעובד רווי בחומרי הדברה, חומרי טעם

וריח, צבעי מאכל, חומרים משמרים ונתרן.
עם החומרים הרעילים האלה הכליות ואיברי הניקוי האחרים צריכים

להתמודד.
"הפיתרון": שתייה מרובה, שתדלל את הרעלים המגיעים לכליות ובכך
תקל עליהן את העומס.

 

האם זה נכון?? האם מים עוזרים לדלל רעלים??

 

לכאורה.

 

אכן כששותים הרבה כמומלץ, החומרים המזהמים מגיעים לכליות
מדוללים. אך האם הרעלים נעלמו?
לא, הם עדיין קיימים בגופינו ובדמינו.
השתייה המרובה לא מנעה את הגעתם לכל תא ורקמה בגוף.
עכשיו, מוטל על הכליות האומללות להתמודד גם עם הרעלים שבמזון,
וגם עם עודפי הנוזלים.
הכליות אשר עובדות ללא הרף בטיהור וניקוז עודפי מזהמים ונוזלים,
(כמו כל מכונה ואפילו המשוכללת ביותר) מתעייפות.
עובדה זו גורמת במהלך השנים, לירידה בתפקודן התקין שמשמעותה
משקעי פסולת בדופנות הכליה, ועצירת נוזלים ברקמות הגוף.

 

בגיל 50-60 רובינו מוצאים עצמנו מסורבלים, נושאי עודף משקל.
מי אינו מכיר את המשפט השגור: "בגילי, חילוף החומרים כבר לא מה שהיה.."
לרוב מדובר אומנם בהשמנת יתר אך גם בעודפי נוזלים ברקמות.
עודף זה נראה לעין באזור הקרסוליים הזרועות ובכפות הידיים.

 

אז מה עושים?
לא לשתות ??
זה לא מסוכן?

 

החרדה מפני התייבשות אינה מוצדקת.
הגוף אומנם זקוק לנוזלים 'אבל נוזלים נמצאים בכל מזון שאנו אוכלים.
כל ירק או פרי מכיל כ-95% מים. גם מזונות יבשים לכאורה,
כמו: אורז, פסטה, לחם, קינואה מכילים נוזלים, גם אם אינם נראים לעין.
ירקות ופירות יספקו לגוף נוזלים איכותיים עשירים במינרלים וויטמינים.

כאשר הנוזלים אורגניים למזון ,הם אינם שוטפים את הכליות כמו גל.

הם ירוו את הגוף תוך  תהליך העיכול, מבלי להכביד על  תפקודו

ומבלי להעמיס עבודת יתר על הכליות.

 

אם המזון שתאכלו יהיה מאוזן, נטול חומרים מגרים ומצמיאים כמו:
קפה, סוכר, מלח וקמח לבן, וכמויות החלבון והעמילן תהיינה מדודות,

תחושת הצמא כמעט ולא תורגש.
תזונה עתירה בנוזלים ושתיה מעטה, לא רק שאינם מסוכנים,

אלא מבריאים ומחזירים את המטבוליזם לתפקודו הישן והטוב.
הגוף ישחרר את הנוזלים המיותרים שצבר ויחזור למשקלו התקין.

 

ומה עם צבע השתן? (כולם כל כך מודאגים.)

 

צבע השתן נקבע על ידי סוגי המזון.

המזונות המומלצים, על פי שיטת קינגסטון,נקיים מרעלים

ועשירים בנוזלים,לכן צבעו יהיה בהיר למרות שלא נטביע

את גופינו בנוזלים.

 

למה הדיאטנית ממליצה?

אכן, כל דיאטה מתחילה בהוראה לשתות לפחות 8 כוסות מים,

כי כאשר עוברים לתזונה קלה יותר,משמע דיאטה,

משתנה האיזון המוכר לגוף  ותהליכים כמו
עיכול וספיגה של המזון נעשים איטיים במטרה לשמר
את המצב הקיים. כך קורה שלפתע יש עצירות.
כדי להתגבר עליה ממליצה הדיאטנית לשתות

כמות מוגברת של נוזלים.

מהו הנזק?
ראשית,
מים רבים במערכת העיכול מדלדלים את כוחם של האנזימים

במערכת העיכול,דבר המונע עיכול תקין.

הם אומנם פועלים כמדחף מלאכותי ולכאורה יעיל,אך לטווח ארוך

זוהי פגיעה בכוחה הטבעי של מערכת העיכול.
שנית,

הפסולת הנמצאת במעי, יחד עם  עודפי הנוזלים,

מחלחלת בתהליך אוסמוטי חזרה לזרם הדם

ומרעילה אותו מחדש.

 

אז מה הרווחנו???

 

ולמה הקוסמטיקאית ממליצה על שתייה מרובה?

 

כי "מים שומרים על עור הפנים."..

 

מה עושים הנוזלים המרובים לעור הפנים ??

גורמים לבצקת קלה (בכל רקמת הגוף)
וכך עור- הפנים נראה לכאורה מתוח יותר,

אך האם בצקת קלה זה מצב טבעי ורצוי???

 

כאשר ניזונים בתזונה מאוזנת, המכילה 70% ירקות ופירות מגידול טבעי
ועוד 30% פחמימות מלאות וחלבונים קלים לעיכול, יורדת מעמסה

גדולה מכל אברי הניקוי.
אין צורך בטיהור,

אין צורך בדילול הרעלים,

אין למערכת העיכול צורך בעזרה מלאכותית כדי לשחרר פסולת,

אין צורך בשתייה מרובה כדי למתוח את העור.

המזון האיכותי, המגוון והעשיר במינרלים וויטמינים מהטבע,

יעשה חסד עם העור ועם כל תא ותא בגופינו.

 

למה חברת מי עדן ממליצה:?

כסף כסף ועוד כסף…

איכלו מאוזן, ורק, כאשר אתם באמת רעבים!!

שתו רק כשאתם באמת צמאים!!
וכשזה קורה,

לגמו מעט בכל פעם, רק כדי רוויה וההרגשה הטובה תמהר להגיע!!

 

להתראות בפעם הבאה
אניבאר

 

שלום לכולם!

כשהייתי ילדה, כולנו, כל המשפחה, אכלנו אוכל רגיל. רק סבתא שלי אכלה ללא-מלח.
נורא ריחמנו עליה. חשבנו שהיא סובלת סבל נורא. היה לה לחץ דם גבוה, ולכן לא הייתה לה ברירה… אז "ויתרנו" לה, מלווים אותה במבט מלא רחמים ובבדיחה קטנה על חשבונה.

תמיד בישלנו לה מנה נפרדת – ללא מלח.

 

לימים, כשפגשתי את שיטת קינגסטון, פגשתי שוב את "הללא מלח"…

 

היום, כשאני מבינה למה מלח מזיק ואני מכירה את טעם המזונות כפי שהטבע ברא, גיליתי שסבתי לא סבלה כל כך, כפי שטעינו לחשוב.

 

אני יודעת שקשה לכם להאמין, אבל תוספת מלח על לשון שאיננה מורגלת בו גורמת לצריבה של ממש ולתחושה שרק טעם אחד קיים, טעם משתלט ומשטח כל טעם אחר – הטעם המלוח.
טעמו של אוכל ללא מלח עשיר בגוני טעם מעודנים.

 

מלח וכל תחליפיו – מלח מופחת נתרן, מלח עשבים, מלח ים טבעי ו…סויה – כולם מלחים!
אם תקראו את האותיות הקטנות על האריזות, תגלו שכל המוצרים הללו מכילים מלחים בכמות מכובדת. גם מזונות מעובדים ושימורי מחמצים כמו זיתים ומלפפונים – עתירי מלח.

 

למה אנחנו אוהבים מלח?

בעיני רבים מלח הוא טעם החיים – ובלעדיו האוכל נחווה כתפל. למה???

 

ראשית, כי זהו הרגל! הרגל שאפשר לשנות!

שנית, כי טעמם של הירקות הלא אורגניים תפל, והתרגלנו לפזר עליהם מלח ולהטביע אותם ברטבים.
שלישית, כי ככל שצורכים יותר מלח – צורכים עוד יותר… ואז הלשון מאבדת את היכולת לטעום טעמים עדינים ואנינים.
רביעית, כי אמרו לנו שמוכרחים לאכול מלח כמו שמוכרחים לשתות מים.
והכי חשוב, כי מלח הוא מעורר כמו סוכר וקפה…!!!

 

החיים המערביים הם חיים מואצים. ללא נחת או אורך רוח. אנחנו מחויבים לעמוד בהספקים, במטרות ובהצלחות. וכל זה ב"סטרס" גבוה.

 

אורח חיים שכזה מתיש את הנפש ואת הגוף, ועל כן בלוטת יתרת הכליה (האדרנל) מותשת. בעקבותיה מותש הגוף כולו. זוהי הסיבה שרבים מרגישים עייפות גם אחרי לילה של שינה.

 

כדי לקבל אנרגיה אנו זקוקים למזון תומך ולשעות שינה מספקות.
אבל באורח החיים התובעני שאנו חיים, שעות השינה המתקצרות למינימום, והתזונה הלוקה  בחסר אינם מותירים בידינו ברירה אלא – לברוח אל המעוררים: אל הקפה, התה, הסוכר על כל נגזרותיו ו…המלח.

 

ומה קורה אז?

 

צריכת מלח מייצרת תגובת שרשרת:

 

צריכת הנוזלים מוגברת, ומתרחשים התהליכים האלה:

 

• כשצורכים מלח – צמאים יותר, וכששותים נוזלים רבים – מזיעים יותר, וכשמזיעים בורחים מינרלים מהגוף לכן צריכת מלח גורמת לאיבוד מינרלים דווקא.
  
• כשצריכת הנוזלים מוגברת, הכליות ממהרות לטפל בנוזלים הרבים ומתקשות לטפל בחומרי הפסולת. עם הזמן יצטברו בכליות משקעים העלולים להפוך ל"אבנים" ("אבנים בכליות").
• נוזלים מרובים וכליות המתקשות לטפל בהם גורמים לספיחת הנוזלים ברקמות הגוף.
• שתייה גורמת לדילול אנזימי העיכול ולהיחלשותם ולעצירות. עצירות לא מאפשרת את שחרור הפסולת באופן תקין ומסכנת את הבריאות.

• מלח ושתייה מרובה גורמים לעלייה בנפח הדם וללחץ דם גבוה.

 

אז מה לעשות?

 

• להוריד את המלח מהמזון ולקבל את רוב הנוזלים מירקות ופירות טריים ומבושלים.
• להשתמש בצמחי תבלין ובראש סלרי מגורר כפיצוי על חוסר המלח.
• להיות יצירתיים ולמצוא פתרונות ל"תפלות" המזון, עד שהלשון תרכוש הרגלים מעודנים יותר.
• לשתות רק כמידת הצמא.

 

 

כך יפחת העומס על הכליות, על כלי הדם ועל כל אברי הניקוי.

 

על הרגלי השתייה ועל שטיפת המוח שאנחנו עוברים בנושא זה… בשבוע הבא…

 

יום מקסים לכולכם!
אניבאר